חוויה אישית מההליכה בשביל אורי
/ קהילת "אפיק" מלכישוע
ניכתב על ידי חניך בקהילת "אפיק" נווה מלכישוע,
בעקבות פעילות נטיעות בפרק נשר שכללה הליכה בשביל אורי בליוויי הוריו.
החוויה שהייתה לי בטיול הייתה מאוד מעניינת ורגשית.
זה התחיל בזה שהסבירו לנו קצת בקהילה לאן אנחנו הולכים ואת אנחנו הולכים לראות.
בהתחלה לא נתתי לזה חשיבות גדולה כי לא הבנתי את משמעות הדבר, וגם כי זה לא מישהו שהכרתי, ובמהלך החיים שלי בדרך כלל אנשים שלא הכרתי לא הייתה לי חשיבות כלפיהם או כלפי דברים שהם עברו ולא גיליתי אכפתיות כלפיהם.
וכשהגענו למקום שבו רוזי ובעלה חיכו לנו, באתי בגישה של "אוי איזה משעמם הולך להיות"
אבל כשרוזי התחילה לספר את הסיפור שלה ושל אורי ואת הקשיים שהיא עברה ואת כל הרגשות הכואבים וההתמודדויות והקושי הרגשי שעבר עליה ועל בעלה זה נגע לי בלב וגרם לי להתחבר אליהם ולמה שהם מדברים.
ואמרתי לעצמי ...איך היא עדיין מצליחה לעמוד על הרגליים אחרי דבר כזה ועוד לדבר על זה מול אנשים.
היה לי קשה להאמין שאפשר להתאושש ולצאת ממשבר של מוות במשפחה...ועוד הבן שלה.
ושם גיליתי שתמיד אפשר להתאושש מכל דבר ולא לוותר, כי תמיד במהלך החיים שלי שהיה קורה לי משהו רע או שהייתי עובר איזה שהו משבר הייתי מוותר והורס את הכל.
והיא (רוזי) בשבילי דוגמא חיה לזה שאין דבר שאי אפשר להתאושש ממנו, והיה לי קשה להאמין שהיא באמת הצליחה להמשיך את החיים שלה ולגדל את שאר המשפחה.
באותו רגע אמרתי לעצמי שלדעתי אני לא הייתי מצליח לקום ממשבר כמו שהיא עברה ואני רואה בא אישה חזקה מאוד שלא מוותרת למרות כל הקשים והרגשות הכואבים והמשברים והרצון לוותר ולשקוע ברחמים עצמיים ובסבל גדול.
אני תמיד הייתה אומר לעצמי ולחברים בקהילה שאם יהיה לי מוות במשפחה, מישהו קרוב, אני יחזור להשתמש כי אני לא יוכל להתמודד עם משבר כזה.
אבל כשראיתי את רוזי וששמעתי את הסיפור שלה ואת כל מה שהיא עברה ועדיין עוברת זה נתן לי אמונה וכוח ורצון להמשיך בחיים לא משנה מהו המשבר או הסבל שאני עובר או יעבור וזה נתן לי כוח להמשיך ולהאמין שאין דבר שיכול לשבור אותי ולהפיל אותי ולהרוס לי את הדרך שאני עושה.
היו הרבה דברים שגרמו לי לצביטות בלב, לדוגמא כשראיתי אותה בוכה וזה הזכיר לי את המשפחה שלי שראיתי אותם בוכים ככה בגללי ובגלל הסבל שגרמתי להם.
ועוד כל מיני סיפורים שהיא סיפרה ורגעים מהחיים שלה שהזכירו לי חלק גדול מהחיים שלי והזדהתי איתה הרבה מאוד.
והפגישה איתה גרמה לי להאמין יותר בעצמי ובדרך שאני עושה, לא לוותר על הכל בזמן משבר ולהרוס כל הזמן, והבנתי שלא משנה מה קורה צריך להמשיך לחיות את החיים ולהמשיך להתמודד ויש לי אסירות תודה על החוויה ולרוזי ובעלה הזאת שגרמה לי להבין יותר אנשים ולגלות אכפתיות כלפיהם
כתב: פיחס בן משה
לקריאה
סגור
